החלטה בתיק עע"א 001996/04

1.         העותר מרצה עונש מאסר עולם שנקצב ל-32 שנה בגין רצח אשתו ופציעת בנו, כאשר במהלך האירועים ניסה להתאבד.

            בעתירה בכתב שהגיש העותר בעצמו ביום 1/6/04 הוא ביקש לצאת לחופשות לאחר שריצה 9 שנות מאסר ועדת אלמ"ב וועדת אסירי עולם המליצו בפני השר לבט"פ (להלן: השר) על הוצאתו לחופשות.

            הדיון בעתירה נדחה מפעם לפעם על מנת לקבל את החלטת השר, שהוא הגורם המוסמך להחליט בבקשה, שכן לאחר רצח כב' השופט עדי אזר ז"ל שונתה מדיניות המשיב בכל הקשור להוצאת אסירי עולם לחופשות.

2.         עפ"י מדיניות המשיב, שבאה לבטוי במכתבה של ע' יועמ"ש שב"ס לפרקליטות מחוז מרכז מיום 6/3/05, אשר עוגנה בסעיפים 9 ו-10 לפקנ"צ 04.40.00 שעניינן חופשות כפי שעודכנו ביום 16/6/05, תיבחן הוצאתם לחופשה של אסירי עולם שעונשם נקצב, כמו העותר, לאחר ריצוי רבע מתקופת מאסרם ובלבד שיתרת מאסרם עד תום רצוי שני שליש ממאסרם לא תעלה על 10 שנים.

3.         ביום 28/6/05 החליט השר, לאחר שעיין בהמלצת ועדת אסירי עולם מיום 5/5/05 ובמכתבי לשכת היועמ"ש למשרד לבט"פ (להלן: היועמ"ש) מימים 22/5/05 ו-30/5/05 לדחות את בקשת העותר לצאת לחופשות (להלן: ההחלטה).

            מאחר והחלטת השר איננה מנומקת ומאחר והיא מנוגדת להמלצות וועדת אסיי עולם והיועמ"ש, ואף להמלצת וועדת אלמ"ב, ועל מנת להבין את החלטתי מן הראוי לומר כי עוזר השר המליץ לשר להמתין שנה נוספת בהוצאת העותר לחופשה, תוך קבלת חוו"ד פסיכולוגית נוספת באשר לשנויים בהתנהגותו. לאחר שהצעת השר להוציא את העותר לחופשה של 4 שעות בליווי סוהרים לא נתקבלה על דעת היועמ"ש מהנימוקים שפרט במכתבו מיום 30/5/05 החליט השר שלא להוציא את העותר לחופשות.

4.         ייאמר כבר עתה שהתנהגותו של העותר בבית הסוהר היא תקינה, אם לא מעבר לכך, ועדויות לכך הן תעודות הוקרה שקיבל ותעודות סיום קורסים וסדנאות להעשרת זוגיות, חשיבה ויצירתיות, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה, פסיכולוגיה חברתית ועוד שהוצגו בפני.

5.         מאחר ועפ"י הפקנ"צ הוצאתו של העותר לחופשה מותנית בהמלצות וועדת אסירי עולם וועדת אלמ"ב אביא את חוות הדעת וההמלצות של הגורמים המקצועיים כסדרן:

א.        בתאריך 26/11/03 המליצה ועדת אלמ"ב על הוצאת העותר לחופשה של 4 שעות בליווי ערב שייבדק ע"י עו"ס הכלא ובתנאי שלא ייכנס לירושלים ולמעלה אדומים ולא יקיים כל קשר עם בנו ועם משפחת הקורבן.

ב.         ביום 1/2/04 נתנה הפסיכולוגית הקלינית, ד"ר נעמי כהן, חוו"ד, לאחר שפגשה את העותר 10 פעמים במהלך החודשים אוקטובר 2003 עד ינואר 2004, במהלכן היא שוחחה איתו במשך 15 שעות וערכה לו מבדק פסיכודיאגנוסטי מלא ומבחן הערכת אישיות.

            בחוות דעתה מתארת ד"ר כהן את הופעתו והתנהגותו של העותר בפגישותיו איתה, מביאה את הרקע האנמנסטי ואת תוצאות המבדקים שערכה לו ובסוף הדיון היא כותבת כדלקמן:

"במהלך שנותיו בכלא התארגן יצחק עם מחשבותיו. במקום בו קצב החיים איטי ודרישות מן היחיד הן מינימליות, נרגע קמעה מן הסערות שליוו אותו בחייו בחוץ. הוא נותן לעצמו דין וחשבון נוקב על התנהלותו. הוא מבהיר לעצמו את מהלך הארועים כפי שהתרחשו.

הוא לוקח אחריות למעשיו ומבין את חומרתם. קשה לו לדבר ולהעביר לזולת את רגשותיו. הוא מתכוון להתרחק מכל מצב שיש בו אפילו גרעין של אלימות. הוא היה רוצה לבנות חיים נוספים, נכונים יותר ומקווה שעוד יתאפשר לו.

אינני רואה ביצחק מי שמסוכן לעצמו ו/או לאחרים. הצפי שישוב וימעד מזערי".

ג.         בתאריך 19/4/04 המליצה ועדת אסירי עולם על הוצאת העותר לחופשה של 4 שעות בתנאים הנ"ל אך סגן נציב שב"ס, אליו הועבר הענין בשל חילוקי דעות בוועדה, לא המליץ על הוצאת העותר לחופשה.

ד.         ביום 12/5/04 חזרה וועדת אלמ"ב על המלצתה הנ"ל לאחר שקיבלה חוו"ד מעו"ס הקהילה ועו"ס הכלא. הוועדה כתבה שהעותר משתף פעולה בתהליך הטיפולי אך עדיין נמצא בשלבים הראשונים ביחס לאחריותו למעשה ולאור זאת הוועדה התרשמה שהוא בעל מסוכנות גבוהה אך כחלק מהתהליך הטיפולי היא ממליצה על הוצאתו לחופשות בתנאים הנ"ל בכפוף להחלטת ועדת אסירי עולם.

ה.        בתאריך 29/9/04 המליצה וועדת אסירי עולם שלא להוציא את העותר לחופשה בשל אי לקיחת אחריות למעשיו, כפי שעולה מאבחון פסיכולוגי שנערך לו.

ו.         בתאריך 5/5/05 המליצה ועדת אסירי עולם, לאחר שקיבלה חוו"ד ועדת אלמ"ב, להוציא את העותר לחופשה של 4 שעות מחוץ לאזור מגוריו מאחר והוא אסיר חיובי, מתפקד באופן תקין, מגלה רצון לטיפול וחל שינוי בעמדתו.

ז.         ביום 18/5/05 נערך לעותר אבחון פסיכולוגי שכלל ראיון ומבחן MMPI. בסיכום דו"ח האבחון, שכלל תאור הופעה והתנהגות של העותר, הערכת אישיותו והשוואה לאבחונים הקודמים מהשנים 1991 ו-2002, נכתב כי הוא מנבא יכולת הסתגלות תקינה, מצבו הרגשי של העותר יציב וללא קשיים, הוא מאופק ובעל שליטה ונוטה להמנע מבטוי רגשי ויצרי.